Adalat

הרכב

הטיפול באדלאט ניתן בטבליות לבליעה. קיימות תצורות של ניפדיפין בשחרור מיידי ותצורות בשחרור מושהה, אך אין להחליף ביניהן באופן עצמאי. קצב השחרור משפיע על ריכוז התרופה בדם ועל משך ההשפעה.

אין לכתוש, ללעוס או לרסק טבליה בשחרור מושהה. פעולה כזאת עלולה לשנות את קצב שחרור החומר הפעיל, להעלות את החשיפה לניפדיפין בפרק זמן קצר ולהגביר תופעות כמו סחרחורת, דופק מהיר או ירידה חדה בלחץ הדם.

איך זה עובד

ניפדיפין חוסם תעלות סידן מסוג L בתאי השריר החלק של כלי הדם. סידן נחוץ להתכווצות השריר; כאשר כניסתו לתאים פוחתת, דופן העורקים נרפית והעורקים מתרחבים. התוצאה היא ירידה בתנגודת כלי הדם וירידה בעומס שהלב צריך להתגבר עליו.

באנגינה יציבה, הרחבת העורקים מפחיתה את העומס על שריר הלב ועשויה לשפר את האיזון בין אספקת חמצן לדרישת החמצן של הלב. ההשפעה אינה זהה לזו של חוסמי בטא, הפועלים בעיקר באמצעות האטת הדופק והפחתת פעילות אדרנרגית. גם אמלודיפין שייך למשפחת הדיהידרופירידינים, אך משך הפעולה והמאפיינים הפרמקוקינטיים שלו שונים.

התרחבות כלי הדם עלולה לגרום בתחילת הטיפול להסמקה, כאב ראש או דופק מואץ. לעיתים הגוף מפצה על הירידה בתנגודת באמצעות עלייה זמנית בקצב הלב. לכן התאמת המינון צריכה להתבסס על מדידות לחץ דם, תסמינים ומצב לבבי, ולא על תחושה בלבד.

הגישה הזאת תואמת את עקרונות הטיפול ביתר לחץ דם של WHO, המדגישים התאמה אישית של טיפול ומעקב אחר תגובה קלינית.

השוואה

ההשפעה אינה זהה לזו של חוסמי בטא, הפועלים בעיקר באמצעות האטת הדופק והפחתת פעילות אדרנרגית. גם אמלודיפין שייך למשפחת הדיהידרופירידינים, אך משך הפעולה והמאפיינים הפרמקוקינטיים שלו שונים.

היתרון של ניפדיפין הוא פעולה מרחיבת כלי דם שאינה תלויה בהאטת הדופק. המגבלה היא שהרחבה זו יכולה לגרום להסמקה, דופק מהיר ובצקת. בהשוואה לאמלודיפין, פרופיל התגובה משתנה בין מטופלים, ולכן בחירת התרופה נשענת על מחלות הרקע והתגובה בפועל.

מה אומרים הרופאים

רופאים מעריכים את אדלאט לפי שלושה מדדים: לחץ הדם לאורך זמן, תסמיני אנגינה וסבילות לטיפול. לחץ הדם נבחן בסדרה של מדידות. תסמיני אנגינה נבחנים לצד הסבילות לטיפול. מדידה בודדת אינה מספיקה כדי להסיק שהתרופה אינה פועלת. יש לדווח על סחרחורת, דופק מהיר או בצקת.

בפרקטיקה, תלונה על קרסוליים נפוחים אינה מובילה מיד להפסקת התרופה. הרופא בודק את חומרת הבצקת, תרופות נוספות, תפקוד לב וכליות, וכן אם קיימים קוצר נשימה או עלייה מהירה במשקל. במקרים מתאימים ניתן לשנות מינון או לבחור טיפול אחר.

מטופלים רבים מצפים להרגיש שינוי מיידי בלחץ הדם. זו ציפייה בעייתית. הערכת הטיפול נשענת על סדרת מדידות ועל תחושת המטופל לאורך ימים, ולא על תחושה רגעית לאחר הטבליה.