Symbicort

תיאור

Symbicort היא תרופה משולבת בשאיפה המכילה בודסונייד ופורמוטרול לטיפול באסתמה ובמחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). היא מפחיתה דלקת בדרכי הנשימה ומרחיבה את הסמפונות, וכך מסייעת לשמור על נשימה סדירה ולהפחית תסמינים.

מינון ואופן שימוש

כל שאיפה מ־Symbicort 160/4.5 מספקת 160 מיקרוגרם בודסונייד ו־4.5 מיקרוגרם פורמוטרול. מספר השאיפות ביום תלוי באבחנה, בחומרת המחלה, בגיל, בטיפול הקודם ובשאלה אם המשאף משמש לטיפול תחזוקתי בלבד או גם להקלה.

העקרונות המעשיים הם:

• להשתמש דרך הפה באמצעות משאף Turbuhaler.
• לשאוף את המנה שנקבעה במלואה, בדרך כלל בשעות קבועות כאשר מדובר בטיפול תחזוקתי.
• לא לקחת מנה כפולה כדי לפצות על מנה שנשכחה.
• במקרה של מנה שנשכחה, לקחת אותה כאשר נזכרים, אלא אם מועד המנה הבאה קרוב.
• להמשיך לפי תוכנית הטיפול שנקבעה, גם כאשר הנשימה משתפרת.
• לא להפסיק טיפול קבוע בבת אחת בלי שינוי מסודר של תוכנית הטיפול.

אין לנשוף לתוך הפייה. לחות מהנשיפה עלולה להשפיע על האבקה שנותרה במנגנון.

התוויות

Symbicort משמשת בשתי מחלות נשימה כרוניות מרכזיות:

• אסתמה, כאשר יש צורך בקורטיקוסטרואיד בשאיפה יחד עם מרחיב סמפונות ארוך־טווח.
• COPD, כאשר קיימים קוצר נשימה, צפצופים או חסימה מתמשכת בזרימת האוויר.
• טיפול תחזוקתי להפחתת תסמינים נשימתיים ולצמצום החמרות אצל מטופלים מתאימים.
• בחלק ממטופלי האסתמה, טיפול תחזוקתי והקלה באמצעות אותו שילוב, בהתאם לתוכנית האישית.

באסתמה, דלקת כרונית בדרכי הנשימה עלולה לגרום לרגישות מוגברת, צפצופים, שיעול וקוצר נשימה. ב־COPD קיימת לרוב חסימה מתמשכת יותר, ולעיתים גם נזק מבני לרקמת הריאה. התרופה אינה מתקנת נזק ריאתי קיים, אך היא יכולה להפחית את מידת הכיווץ והדלקת ולשפר את השליטה בתסמינים. המעקב בוחן גם את תדירות ההחמרות ואת השימוש במשאף הקלה. התאמת הטיפול נעשית לפי התגובה לאורך זמן.

Symbicort אינה מיועדת לכל אירוע פתאומי של קוצר נשימה. מטופלים המשתמשים בה כחלק מטיפול תחזוקתי בלבד זקוקים בדרך כלל גם למשאף הקלה נפרד, בהתאם להנחיה הרפואית. כאשר התרופה ניתנת במסגרת תוכנית תחזוקה והקלה, מספר השאיפות המרבי והכללים לשימוש נקבעים מראש.

ה־Global Initiative for Asthma, או GINA, מדגישה שטיפול באסתמה צריך לכלול רכיב אנטי־דלקתי ולא להסתמך על מרחיב סמפונות בלבד.

מה אומרים הרופאים

רופא ריאות בוחן שלושה דברים לפני שינוי טיפול: תדירות התסמינים, מספר ההחמרות וטכניקת השימוש במשאף. מטופל יכול לקבל תרופה מתאימה ועדיין להישאר ללא שליטה אם האבקה אינה נשאפת בעוצמה מספקת.

לפי WHO, אסתמה ו־COPD הן מחלות נשימה כרוניות הדורשות טיפול מתמשך, זיהוי החמרות ומעקב אחר תפקודי הנשימה. הרופא עשוי לשלב ספירומטריה, הערכת תסמינים ובדיקת שימוש במשאף לפני החלטה על העלאת מינון או החלפת טיפול.

השפעות ארוכות טווח על העצמות והמערכת ההורמונלית

בודסונייד הוא סטרואיד בשאיפה, ולכן עיקר הפעולה שלו מקומית בריאות. במינונים גבוהים ובשימוש ממושך, חלק מהחומר עדיין יכול להיספג למחזור הדם.

חשיפה מערכתית ממושכת עלולה להשפיע על ציר ה־HPA, כלומר על מערכת ההיפותלמוס–יותרת המוח–יותרת הכליה. דיכוי אדרנלי משמעותי נדיר יותר בשאיפה מאשר בטיפול בסטרואידים דרך הפה, אך הסיכון עולה עם מינון גבוה, טיפול ממושך ושילוב עם סטרואידים נוספים.

השפעות אפשריות לאורך זמן כוללות:

• ירידה בצפיפות העצם.
• אוסטיאופורוזיס או עלייה בסיכון לשברים.
• האטה בקצב הגדילה בילדים.
• שטפי דם בעור.
• הפרעה בתגובה למצבי לחץ גופני במקרים של דיכוי אדרנלי.

מטופלים עם אוסטיאופורוזיס, שברים קודמים, תזונה דלה בסידן או טיפול ממושך בסטרואידים עשויים להזדקק למעקב אחר בריאות העצם. בילדים יש לעקוב אחר גדילה באופן סדיר, במיוחד כאשר נדרש טיפול במינון גבוה.

השפעות על מערכת הראייה בשימוש ממושך

טיפול ממושך בקורטיקוסטרואידים, כולל סטרואידים בשאיפה, נקשר לעלייה אפשרית בסיכון לקטרקט ולגלאוקומה. הסיכון אינו זהה אצל כל מטופל, והוא מושפע מהמינון, ממשך הטיפול ומנטייה אישית.

קטרקט גורם לעכירות הדרגתית של עדשת העין ועלול להתבטא בראייה מטושטשת, סנוור או קושי בראיית לילה. גלאוקומה קשורה לעלייה בלחץ התוך־עיני ועלולה להתפתח בלי תסמינים מוקדמים ברורים.

כאב עיניים, הילות סביב אורות, ירידה פתאומית בראייה או טשטוש מתמשך אינם תופעות שיש להמתין איתן. מטופלים עם גלאוקומה, קטרקט או היסטוריה משפחתית משמעותית צריכים לשלב מעקב עיניים בתוכנית הטיפול.