Vermox

תיאור

Vermox מכילה את החומר הפעיל מבנדאזול (Mebendazole), השייך למשפחת התרופות האנטי־הלמינטיות מסוג בנזימידזול. התרופה מיועדת לטיפול בזיהומים הנגרמים מתולעי מעיים, ובכללם אנטרוביאזיס הנגרמת על ידי Enterobius vermicularis, הידועה כתולעת הסיכה.

סיווג תרופתי ומשפחה פרמקולוגית

Vermox מסווגת תחת תרופות אנטי־הלמינטיות, בקבוצה הפרמקולוגית P02. מבנדאזול נכלל בנגזרות הבנזימידזול ובחומרים האנטי־נמטודיים מקבוצת P02C.

הטבליות מכילות 100 מ״ג מבנדאזול. האריזה כוללת 6 טבליות.

מינון ואופן שימוש

צורת המתן ומינון Vermox

Vermox מגיעה כאן כטבליות פומיות המכילות 100 מ״ג מבנדאזול. הטבליה נבלעת דרך הפה, ולעיתים ניתן ללעוס אותה או לרסק אותה כאשר קיימת מגבלה בבליעה, בהתאם להנחיה רפואית וליכולת המטופל.

לזיהום בתולעי סיכה, המינון המקובל למבוגרים ולילדים מגיל שנתיים הוא 100 מ״ג כמנה יחידה. במקרים רבים נשקלת מנה חוזרת לאחר כשבועיים, משום שהטיפול הראשוני אינו מונע בהכרח הדבקה מחודשת מביצים שנשארו בסביבה. טיפול בבני הבית נקבע לפי גילם, מצבם הרפואי והערכת הגורם המטפל.

בזיהומים מסוימים אחרים, כגון טריכוריאזיס, משטר הטיפול עשוי להיות 100 מ״ג פעמיים ביום במשך שלושה ימים. משטר כזה אינו מיועד באופן אוטומטי לכל סוג של תולעת, ולכן יש להתאים אותו לאבחנה.

• ניתן ליטול את הטבליה עם מזון או בלעדיו.
• אין צורך בצום או במשלשלים לפני נטילת מבנדאזול.
• יש לבלוע את הטבליה עם מים כאשר ניתן לעשות זאת בבטחה.
• מנה שנשכחה נלקחת כאשר נזכרים, אלא אם מועד המנה הבאה קרוב.
• אין ליטול שתי מנות יחד כדי לפצות על מנה שנשכחה.
• טיפול חוזר מתבצע רק לפי משטר הטיפול שנקבע לזיהום הספציפי.

ילדים צעירים מאוד, נשים בהיריון ואנשים עם מחלת כבד זקוקים להערכת התאמה לפני נטילת התרופה. המינון אינו נקבע לפי משקל בלבד בכל מצב, ולכן אין לחלק טבליה או לשנות את מספר המנות ללא הוראה מתאימה.

התוויות

אינדיקציות קליניות וטיפול בזיהומי מעיים

Vermox משמשת לטיפול בזיהומים של תולעי מעיים. ההתווייה השכיחה ביותר היא אנטרוביאזיס, הנגרמת על ידי Enterobius vermicularis. תולעי סיכה נפוצות במיוחד בסביבה משפחתית ובמסגרות שבהן יש מגע קרוב בין ילדים.

ההדבקה מתרחשת כאשר ביצי הטפיל מגיעות לפה דרך ידיים, ציפורניים, מצעים, מגבות או משטחים משותפים. ביצים מיקרוסקופיות עלולות לעבור בקלות בין בני הבית. גירוד באזור פי הטבעת עלול להחזיר את הביצים לידיים ולהמשיך את מחזור ההדבקה.

בטיפול באנטרוביאזיס, התרופה מחסלת את התולעים הקיימות במעי, אך אינה בהכרח משמידה את כל הביצים שכבר נמצאות בסביבה. זו הסיבה שחזרה על מנה והקפדה על היגיינה עשויות להידרש לפי ההנחיה הקלינית.

בזיהומים הנגרמים מתולעים שוטניות או מטפילים אחרים, משך הטיפול והמינון עשויים להיות שונים. אין להעתיק את המינון המשמש לתולעי סיכה לטפיל אחר.

מה אומרים הרופאים

נקודת מבט רפואית על טיפול ב־Vermox

רופאים מתייחסים לטיפול בתולעי סיכה כאל שילוב של תרופה ושל מניעת הדבקה חוזרת. התרופה מטפלת בתולעים, אך ביצים יכולות להישאר על הידיים, מתחת לציפורניים, בבגדי לילה ועל מצעים. רחיצת ידיים מפחיתה את הסיכון להעברת ביצים. כביסה וניקוי משטחים מסייעים לצמצם חשיפה חוזרת. כאשר התסמינים נמשכים, יש לבדוק אם האבחנה או משטר הטיפול מתאימים. לכן שיפור זמני בתסמינים אינו תמיד מעיד שמחזור ההדבקה הסתיים.

במרפאה, אחת הטעויות הנפוצות היא טיפול באדם אחד בלבד בבית כאשר כמה בני משפחה סובלים מגרד לילי או נמצאים בחשיפה קרובה. החלטה על טיפול לכל בני הבית צריכה להתחשב בגיל, בהיריון, במחלות רקע ובתרופות קבועות.

תסמינים שאינם משתפרים לאחר הטיפול מחייבים בדיקה מחדש. גרד באזור פי הטבעת יכול לנבוע גם מגירוי עור, דלקת, טחורים או סיבות אחרות. בדיקה מיקרוסקופית או בדיקת סרט דביק עשויה להידרש כאשר האבחנה אינה ברורה.